גזר דין בתיק ת"פ 50452-09-12

1.         הנאשם הורשע בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, לפיו ביום 23/9/12 נכנס שלא כדין לדירתן של הגב' ענת קופויה ושל הגב' עינת יעקובוביץ. תחילה נכנס הנאשם לדירתה של הגב' יעקובוביץ ובהמשך לדירתה של הגב' קופויה וכאשר הבחינה בו הגב' יעקובוביץ יצא מהדירה. הנאשם הורשע בעבירה של הסגת גבול.

2.         ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה כי במעשיו של הנאשם יש משום פגיעה בתחושת הביטחון האישי ובקניינו של הפרט. כמו כן הדגישה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם ואת העובדה כי ביצע את העבירות שעה שתלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי  של 6 חודשים.

ב"כ המאשימה ביקשה כי בית המשפט ייקבע כי מתחם העונש ההולם נסיבות אלה הוא בין מאסר קצר ועד ל-12 חודשי מאסר ובקשה כי בית המשפט יטיל עונש ברף העליון. כמו כן ביקשה שהמאסר על תנאי יופעל במצטבר וכי יוטל על הנאשם מאסר מותנה ממושך.

3.         ב"כ הנאשם ביקשה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם והדגישה בטיעוניה את התיקון המשמעותי בכתב האישום מעבירות פריצה להסגת גבול, נוכח הראיות בתיק.

ב"כ הנאשם הגישה את הודעות המתלוננות שסומנו נ/1 ו-נ/2 וטענה כי מדובר בנסיבות מקלות, שכן דלת הדירות היתה פתוחה. הנאשם ביקש כוס מים ולא נמלט מהמקום עד להגעת המשטרה.

לטענתה מדובר באשמה פלילית במדרג הנמוך ביותר. הנאשם אמנם לא נכנס ברשות לדירות אך נכנס כדי לחפש "אלטע זאכן". ב"כ הנאשם ביקשה שבית המשפט יאריך את המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגד הנאשם, לטענתה ראוי שבית המשפט יקבע שהתנאי לא חל או לחילופית שבית המשפט יאריך את המאסר המותנה שתלוי כנגד הנאשם. לטענתה בנוסף יש להטיל על הנאשם עונש של מבחן.

4.         הנאשם הדגיש כי מאז שחרורו ממאסר ב-2012 לא עבר עבירות. הנאשם טען כי חש שרודפים אותו וכי לא נכנס לדירות על מנת לגנוב או לפרוץ.

מתחם העונש ההולם:

5.         העונש הקבוע בשל עבירת הסגת גבול הוא עד שנתיים מאסר. מדובר בעבירת רכוש במדרג נמוך. מעיון בנ/1 ובנ/2 עולה כי הנאשם נכנס לדירות להן כניסה פרטית ויש צורך לעבור חצר על מנת להיכנס לדירה. הנאשם טען כי נכנס לבקש מים, היה מבוהל שנתפס ושיתף פעולה עם המתלוננת עד להגעת המשטרה. מנ/2 עולה כי הנאשם נכנס עד לפרוזדור הדירה מול חדר השינה, ואז שאל אם יש מוצרי חשמל שרוצים לזרוק ונעלם. יצוין כי המתלוננת נבהלה מכניסתו לדירה מאחר שהוא נכנס עד לחדר השינה כאשר היא שכבה במיטה.

6.         מחד, מדובר בפגיעה בפרטיותן של המתלוננות אשר היו בחדר השינה, והנאשם נכנס לדירתם והסתובב בה. מאידך, לא נגרם כל נזק כתוצאה מביצוע העבירה, דלת הדירה היתה פתוחה, והנאשם לא נגע בחפצים בבית וטען כי נכנס לחפש חפצים שבעלי הבית רוצים לזרקם. לא היתה לו כוונה להקניט, אך ברור שעצם הכניסה מקניטה את יושבי הבית.

לנוכח נסיבות אירוע זה, אני קובעת כי מתחם העונש העולה הוא בין מאסר מותנה ועד ל-6 חודשי מאסר.

העונש המתאים:

7.         לנאשם עבר פלילי מכביד. הנאשם צבר לחובתו 18 הרשעות קודמות החל משנת 1996 ועד 2011 בעשרות עבירות, מתחום האלימות, הסמים, והרכוש. הנאשם נידון מספר רב של פעמים לעונשי מאסר ממושכים, ורק לאחרונה השתחרר ממאסר של 12 חודשים. במסגרת הרשעתו האחרונה אף הוטל על הנאשם מאסר מותנה של 6 חודשים על כל עבירת רכוש, כאשר ביהמ"ש סייג במפורש רק את עבירה של החזקת נכנס החשוד כגנוב מכלל זה. מכאן, שביהמ"ש ביקש שהמאסר התנאי יחול על כל עבירת רכוש לרבות עבירת הסגת גבול הנמצאת בפרק יא' לחוק העונשין, פרק עבירות הרכוש. הנאשם השתחרר ממאסרו בפברואר 2012, כעבור מספר חודשים שב לבצע את העבירה שבפני. הנאשם הוכיח שמאסרים ממושכים ומאסרים על תנאי לא הרתיעהו ולכן יש לתת דגש לשיקול ההרתעה האישית.

9.         כמו כן, נוכח עברו הפלילי המשמעותי היה מקום רק לשקול חריגה מהמתחם בשל שיקולי הגנה לציבור. אולם, נוכח נסיבות האירוע והעובדה שהנאשם לקח אחריות מלאה למעשיו, לא מצאתי לחרוג מהמתחם.

10.        אשר על כן, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א.         5 חודשי מאסר אשר ירוצו מיום מעצרו.

ב.         החלטתי להפעיל את המאסר על תנאי של 6 חודשים בת"פ 45676-08-10, שכן לא מצאתי שלא יהיה צודק להפעילו. אני מפעילה את התנאי, חציו בחופף וחציו במצטבר כך שהנאשם ירצה סך הכל 8 חודשי מאסר מיום מעצרו 23/9/12.

ג.          12 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירת רכוש מסוג פשע.